מה זה בעצם דפוסים אוטומטיים:

אנו נוטים לחשוב שהבחירות שלנו הן תוצר של מחשבה רציונלית ורצון חופשי. בפועל, ברוב שעות היממה, אנחנו פשוט מופעלים. התגובות שלנו, הכעסים, הבחירות המקצועיות ואפילו מערכות היחסים שאנחנו מתחזקים – מוכתבים לרוב על ידי מנגנונים שנוצרו הרבה לפני שהייתה לנו היכולת לבחור.

כדי להבין מה זה דפוסים אוטומטיים באמת, עלינו להישיר מבט אל המקומות שבהם אנחנו מאבדים שליטה ולשאול: מי מקבל את ההחלטות כשאנחנו פועלים על אוטומט?

האדם כמכונה: המוח ההישרדותי בפעולה

הפילוסוף גיאורג איבאנוביץ' גורדייף טען שהאדם, במצבו הרגיל, פועל כמכונה המגיבה באופן תמידי לגירויים חיצוניים ללא נוכחות אמיתית. המדע המודרני מגבה את התפיסה הזו לחלוטין.

על פי מודל "שלושת המוחות" של חוקר המוח פול מקלין, המערכת שלנו נשלטת בראש ובראשונה על ידי המוח הזוחלי - החלק הקדום ביותר שאחראי על הישרדות. ברגעים של סטרס, איום או אפילו אי-נוחות קלה, המוח ההישרדותי מזהה סכנה וחוטף את המערכת. הוא משתק את קליפת המוח הרציונלית וגורם לנו להגיב בדיוק באותה דרך שבה הגבנו בעבר, מתוך מטרה אחת: לחסוך באנרגיה ולשמור עלינו בחיים.

הילד הפנימי ואשליית הביטחון

הדפוסים האלו לא נוצרו בוואקום. בבסיסם, הם היו אסטרטגיות הישרדות הכרחיות. הפסיכואנליטיקאית אליס מילר חקרה לעומק כיצד ילדים לומדים לוותר על הצרכים האותנטיים שלהם כדי להבטיח את אהבת הסביבה – תנאי הכרחי להישרדות הפיזית והנפשית שלהם.

ניקח לדוגמה מקרה מחדר האימון: מתאמן בשנות השלושים לחייו, שהוריו עדיין מנווטים כל החלטה כלכלית ואישית שלו. כלפי חוץ, הסביבה רואה חוסר החלטיות. מתחת לפני השטח, פועל כאן דפוס אוטומטי רב-עוצמה של "הילד הפנימי". עבור אותו אדם בילדותו, ריצוי ההורים והישארות בעמדה התלויה היו הדרך הבטוחה ביותר לשמור על שייכות ולהימנע מדחייה. היום, כאדם בוגר, המנגנון הזה שנועד להגן עליו מנטישה, הפך לכלא שמונע ממנו לחיות את חייו.

למה אי אפשר פשוט לשנות מחשבה? חיבור גוף-נפש

כאן טמונה התשובה לשאלה מדוע כל כך קשה להשתחרר מדפוסים. הדפוס לא נמצא רק בראש; הוא מקודד בגוף. כפי שמסביר הפסיכיאטר וחוקר הטראומה בסל ואן דר קולק, חוויות העבר נרשמות במערכת העצבים שלנו. כשאותו מתאמן רק שוקל לקבל החלטה עצמאית בניגוד לדעת הוריו, הגוף שלו מתכווץ והפיזיולוגיה שלו משדרת סכנת קיומית.

בשיטת מ.ס.ע במצפן הלב, אנחנו מבינים שמאבק בדפוס או ניסיון לשכנע את עצמנו מחשבתית, רק מחזקים את ההתנגדות. אי אפשר לנצח מנגנון הישרדותי דרך היגיון. השחרור האמיתי מתחיל בעבודה של הסכמה, הנשענת על עבודתו של הפסיכיאטר דייוויד ר. הוקינס.

אנחנו מאמנים את האדם להסכים להרגיש את הכיווץ בגוף. לפגוש את הפחד מאובדן השליטה, את חרדת הנטישה, או את הצורך לרצות – מבלי לנסות לברוח, לתקן או להילחם בתחושה. ברגע שאנחנו מסכימים לשהות עם התחושה הגופנית ללא התנגדות, המסלול העצבי האוטומטי מאבד מכוחו, והמרחב לבחירה חופשית נפתח מחדש.

הצעד הראשון לשחרור

ההכרה בכך שאנחנו מופעלים היא תחילת הדרך אל החופש. אימון רגשי אינו מיועד לייעץ לכם מה לעשות או איך לחיות את חייכם. תפקידנו הוא להעניק לכם את הכלים לפגוש את הדפוסים העמוקים ביותר שלכם, מתוך הבנה שהתשובות המדויקות ביותר נמצאות כבר בתוככם.

אם אתם מזהים שהחלטות בחייכם מתקבלות מתוך ריצוי, פחד, או אסטרטגיות הישרדות ישנות שפג תוקפן, אתם מוזמנים לתהליך עומק באונליין. תהליך שבו לא נילחם בצללים שלכם, אלא נלמד להסכים להם כדי להשתחרר מהם מהשורש.

לפרטים נוספים ותיאום שיחה עמי, השאירו פרטים כאן. במאמר הבא בסדרה, נעמיק אל הרגשות שאנחנו הכי מתביישים בהם: קנאה, טינה וצרות עין - ונגלה כיצד הם מנהלים אותנו מאחורי הקלעים. לחצו כאן לקריאת המאמר הבא.